Jump to content

Talk:Baal/Archive 2

Page contents not supported in other languages.
From Wikipedia, the free encyclopedia
Archive 1Archive 2

Dios <-> God analogy

Just a quick scribble: The analogy

> A contemporary example of this would be God in English and Dios in Spanish.

is a bit off if I understood the article corrrectly, since the _name_ of god is different amongst languages, not his title. So Ba'al stands to God and "Hadad vs Melqart" is more comparable to Jehova, and maybe different transliterations lke Jahwee.

88.159.74.100 (talk) 15:29, 22 May 2009 (UTC)


Baal or Bal is an indoeuropean word for Dragon or Snake.for example the name of the dacian king Decebal (dece ten, bal . dragon,snake)it could mean tensnakes or tendragons. in southern romania Bală is an archaic word meaning "large snake".in romanian mythology we have the Balaur meaning dragon . also in contemporary romanian bală is a word to depict saliva dangling from the mouth. —Preceding unsigned comment added by 94.52.225.123 (talk) 19:14, 25 January 2010 (UTC)

Archive

I put the actual archive content in the archive. Group29 (talk) 13:56, 3 April 2010 (UTC)

Baal of Ugarit

I'm surprised to see that the article lacks to mention Ugaritic Baal, whose cult played a very significant role in the religious life of ancient Ugarit and who is one of the main characters in Ugaritic poetic narratives such as KTU, 1.1; 1.3; 1.5; 1.10; 1.12; 1.82. To all editors who have enough free time (which is something I lack at the moment), I recommend to correct this omission. Asharidu (talk) 06:43, 19 April 2010 (UTC)

Ba'al Zebûb

I'm not sure about this section. The Oxford guide to people & places of the Bible By Bruce M. Metzger, Michael D. Coogan says "BAAL-ZEBUB. The 'Phoenician god at Ekron consulted by King Al The name in Hebrew means "L Flies" but no evidence exists for a Philistine god who either drove off flies or gave oracles through their buzzing. The Hebrew form is probably a derogatory transformation of Baal-zebul, which appears in Ugaritic texts meaning "Lord *Baal," but could also be understood as "Master of the Heavenly House" (cf. Matt 10.25)."[1] Eerdmans Dictionary of the Bible says "oIt is more likely that the name was originally ba'al-zibdl (cf. Beelzebul in the NT). Although ztbul alone can mean "lofty, exalted place' (thus "lord of heaven"), the fixed phrase zbl b'l ("prince Baal") at Ugarit supports taking Baal-zcbul as a local manifestation of the storm-god Baal. Baal-zebub would thus be a derogatory pun on the original name." [2]

A comparative study of thirty city-state cultures: an investigation By Mogens Herman Hansen "From Ihc Bible we learn that the Philistines in Ekron in the middle of the 9lh century worshipped the Canaanite god Ba'al-Zebub, Lord of the Flies (2 Kings 1,2-17): although this name is very early, it is also attested in the Greek versions, and is probably a parody of a genuine Canaanite god's name. "Ba'al Zebul", which means "Prince Ba'al" and is found already in the lexis from Ugarit. Il shows that the Philistines were prompt to acculturale thcmsclve religiously lo their Levantine surroundings (cf, Ura (19701463)."

Zondervan says much the same- "a deliberate change by followers of the Lord (Yahweh) to ridicule and protest the worship of Baal-Zebul (Baal the Prince)." p.347

So, I think the section heading has the wrong name, and needs to be rewritten in the light of the above. Comments? Dougweller (talk) 17:15, 19 February 2010 (UTC)

the article is generally quite bad. I did a little bit of cleanup, but much work is still needed. --dab (𒁳) 11:01, 28 July 2010 (UTC)

Hadad vs. other Baals

The article makes a mess of diachrony. The fact that there were many Baals in biblical times (6th to 5th century BC) says nothing about Bronze Age Canaanite religion (Ugarit). As far as I know, Hadad was the original god who came to be identified as Baal, and it is misleading to say that he was one among many gods so identified. The proper way of putting it would be that Hadad-Baal became so popular that 800 years later, at the time of the Hebrew Bible, he had fragmented into numerous regional deities called "Baal". Gods and religions don't just stay the same over 1,000 years, and it is important to make clear which period is being discussed at any time. --dab (𒁳) 11:19, 28 July 2010 (UTC)

Semitic cognates

In Ge'ez and Amharic the form bal means husband or owner and has no negative connotation. But the name for the pagan idol cursed in the Bible is Be'al, a lexically distinct phoneme. Another very similar word is be`al (note the different apostrophe) meaning 'holiday', also a distinct phoneme with no negative connotation. Til Eulenspiegel (talk) 13:13, 30 July 2011 (UTC)

all usages of Baal in the Tanakh

Though not Translated, Abraham and Sarah are the first called Baal and Baallat, these words simply mean "Boss and Owner," like in a Male and Female Relationship, translating them as Husband and Wife is not correct, before having a Mate Joseph is called Baal of the Dreams, and it foretells of a Baal of the Arrows that lays in wait for Joseph in the latter days, and it speaks of People who are Baal of Cattle and or Land and or Possessions. Even before the Law was written by Moses, under Phonetician and Egyptian Oral Law, it was a death sentence for anyone to take and or trespass on the Property of a Baal or Baalat, which is why Yahweh said to the King he was a dead Man for taking the Baalet Sarah from the Baal Abraham, when he had taken Sarah, which was before written Law.

Here are all the usages in the Tanakh;

Genesis 14:13 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית־אברם׃

Genesis 20:3 ויבא אלהים אל־אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על־האשה אשר־לקחת והוא בעלת בעל׃

Genesis 36:38 וימת שאול וימלך תחתיו בעל חןן בן־עכבור׃

Genesis 36:39 וימת בעל חןן בן־עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת־מטרד בת מי זהב׃

Genesis 37:19 ויאמרו איש אל־אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃

Genesis 49:23 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃

Exodus 9:31 והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל׃

Exodus 14:2 דבר אל־בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על־הים׃

Exodus 14:9 וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על־הים כל־סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על־פי החירת לפני בעל צפן׃

Exodus 21:3 אם־בגפו יבא בגפו יצא אם־בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃

Exodus 21:22 וכי־ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים׃

Exodus 21:28 וכי־יגח שור את־איש או את־אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את־בשרו ובעל השור נקי׃

Exodus 21:29 ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם־בעליו יומת׃

Exodus 21:34 בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה־לו׃ ס

Exodus 21:36 או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה־לו׃ ס

Exodus 22:7 אם־לא ימצא הגנב ונקרב בעל־הבית אל־האלהים אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו׃

Exodus 22:10 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃

Exodus 22:11 ואם־גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃

Exodus 22:13 וכי־ישאל איש מעם רעהו ונשבר או־מת בעליו אין־עמו שלם ישלם׃

Exodus 22:14 אם־בעליו עמו לא ישלם אם־שכיר הוא בא בשכרו׃ ס

Exodus 24:14 ואל־הזקנים אמר שבו־לנו בזה עד אשר־נשוב אליכם והנה אהרן וחור עםכם מי־בעל דברים יגש אלהם׃

Exodus 34:24 כי־אוריש גוים מפניך והרחבתי את־גבולך ולא־יחמד איש את־ארצך בעלתך לראות את־פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃

Leviticus 21:4 לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃

Numbers 21:28 כי־אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארןן׃

Numbers 22:41 ויהי בבקר ויקח בלק את־בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם׃

Numbers 25:3 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר־אף יהוה בישראל׃

Numbers 25:5 ויאמר משה אל־שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃

Numbers 32:38 ואת־נבו ואת־בעל מעון מוסבת שם ואת־שבמה ויקראו בשמת את־שמות הערים אשר בנו׃

Numbers 33:7 ויסעו מאתם וישב על־פי החירת אשר על־פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל׃

Numbers 33:46 ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה׃

Deuteronomy 4:3 עיניכם הראת את אשר־עשה יהוה בבעל פעור כי כל־האיש אשר הלך אחרי בעל־פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך׃

Deuteronomy 9:9 בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר־כרת יהוה עםכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי׃

Deuteronomy 15:2 וזה דבר השמטה שמוט כל־בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא־יגש את־רעהו ואת־אחיו כי־קרא שמטה ליהוה׃

Deuteronomy 21:3 והיה העיר הקרבה אל־החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא־עבד בה אשר לא־משכה בעל׃

Deuteronomy 21:13 והסירה את־שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את־אביה ואת־אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה׃

Deuteronomy 22:22 כי־ימצא איש שכב עם־אשה בעלת־בעל ומתו גם־שניהם האיש השכב עם־האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃ ס

Deuteronomy 24:1 כי־יקח איש אשה ובעלה והיה אם־לא תמצא־חן בעיניו כי־מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃

Deuteronomy 24:4 לא־יוכל בעלה הראשון אשר־שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי־תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את־הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ ס

Joshua 4:18 ויהי כ= בעלות ק= כעלות הכהנים נשאי ארון ברית־יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי־הירדן למקוםם וילכו כתמול־שלשום על־כל־גדותיו׃

Joshua 11:17 מן־ההר החלק העולה שעיר ועד־בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר־חרמון ואת כל־מלכיהם לכד ויכם וימיתם׃

Joshua 12:7 ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה מבעל גד בבקעת הלבנון ועד־ההר החלק העלה שעירה ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירשה כמחלקתם׃

Joshua 13:5 והארץ הגבלי וכל־הלבנון מזרח השמש מבעל גד תחת הר־חרמון עד לבוא חמת׃

Joshua 13:17 חשבון וכל־עריה אשר במישר דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון׃

Joshua 15:9 ותאר הגבול מראש ההר אל־מעין מי נפתוח ויצא אל־ערי הר־עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים׃

Joshua 15:10 ונסב הגבול מבעלה ימה אל־הר שעיר ועבר אל־כתף הר־יערים מצפונה היא כסלון וירד בית־שמש ועבר תמנה׃

Joshua 15:11 ויצא הגבול אל־כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר־הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה׃

Joshua 15:24 זיף וטלם ובעלות׃

Joshua 15:29 בעלה ועיים ועצם׃

Joshua 15:60 קרית־בעל היא קרית יערים והרבה ערים שתים וחצריהן׃ ס

Joshua 18:14 ותאר הגבול ונסב לפאת־ים נגבה מן־ההר אשר על־פני בית־חרון נגבה כ= והיה ק= והיו תצאתיו אל־קרית־בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה זאת פאת־ים׃

Joshua 19:8 וכל־החצרים אשר סביבות הערים האלה עד־בעלת באר ראמת נגב זאת נחלת מטה בני־שמעון למשפחתם׃

Joshua 19:44 ואלתקה וגבתון ובעלת׃

Joshua 22:27 כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את־עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו ולא־יאמרו בניכם מחר לבנינו אין־לכם חלק ביהוה׃

Joshua 24:11 ותעברו את־הירדן ותבאו אל־יריחו וילחמו בכם בעלי־יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם׃

Judges 2:11 ויעשו בני־ישראל את־הרע בעיני יהוה ויעבדו את־הבעלים׃

Judges 2:13 ויעזבו את־יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות׃

Judges 3:3 חמשת סרני פלשתים וכל־הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת׃

Judges 3:7 ויעשו בני־ישראל את־הרע בעיני יהוה וישכחו את־יהוה אלהיהם ויעבדו את־הבעלים ואת־האשרות׃

Judges 3:20 ואהוד בא אליו והוא־ישב בעלית המקרה אשר־לו לבדו ויאמר אהוד דבר־אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא׃

Judges 6:25 ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את־פר־השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את־מזבח הבעל אשר לאביך ואת־האשרה אשר־עליו תכרת׃

Judges 6:28 וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר־עליו כרתה ואת הפר השני העלה על־המזבח הבנוי׃

Judges 6:30 ויאמרו אנשי העיר אל־יואש הוצא את־בנך וימת כי נתץ את־מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר־עליו׃

Judges 6:31 ויאמר יואש לכל אשר־עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם־אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד־הבקר אם־אלהים הוא ירב לו כי נתץ את־מזבחו׃

Judges 6:32 ויקרא־לו ביום־ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את־מזבחו׃ ף

Judges 7:1 וישכם ירבעל הוא גדעון וכל־העם אשר אתו ויחנו על־עין חרד ומחנה מדין היה־לו מצפון מגבעת המורה בעמק׃

Judges 8:29 וילך ירבעל בן־יואש וישב בביתו׃

Judges 8:33 ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים׃

Judges 8:35 ולא־עשו חסד עם־בית ירבעל גדעון ככל־הטובה אשר עשה עם־ישראל׃ ף

Judges 9:1 וילך אבימלך בן־ירבעל שכמה אל־אחי אמו וידבר אליהם ואל־כל־משפחת בית־אבי אמו לאמר׃

Judges 9:2 דברו־נא באזני כל־בעלי שכם מה־טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם־משל בכם איש אחד וזכרתם כי־עצםכם ובשרכם אני׃

Judges 9:3 וידברו אחי־אמו עליו באזני כל־בעלי שכם את כל־הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא׃

Judges 9:4 ויתנו־לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו׃

Judges 9:5 ויבא בית־אביו עפרתה ויהרג את־אחיו בני־ירבעל שבעים איש על־אבן אחת ויותר יותם בן־ירבעל הקטן כי נחבא׃ ס

Judges 9:6 ויאספו כל־בעלי שכם וכל־בית מלוא וילכו וימליכו את־אבימלך למלך עם־אלון מצב אשר בשכם׃

Judges 9:7 ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר־גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים׃

Judges 9:16 ועתה אם־באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את־אבימלך ואם־טובה עשיתם עם־ירבעל ועם־ביתו ואם־כגמול ידיו עשיתם לו׃

Judges 9:18 ואתם קמתם על־בית אבי היום ותהרגו את־בניו שבעים איש על־אבן אחת ותמליכו את־אבימלך בן־אמתו על־בעלי שכם כי אחיכם הוא׃

Judges 9:19 ואם־באמת ובתמים עשיתם עם־ירבעל ועם־ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם־הוא בכם׃

Judges 9:20 ואם־אין תצא אש מאבימלך ותאכל את־בעלי שכם ואת־בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את־אבימלך׃

Judges 9:23 וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי־שכם באבימלך׃

Judges 9:24 לבוא חמס שבעים בני־ירבעל ודםם לשום על־אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר־חזקו את־ידיו להרג את־אחיו׃

Judges 9:25 וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל־אשר־יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך׃ ף

Judges 9:26 ויבא געל בן־עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו־בו בעלי שכם׃

Judges 9:28 ויאמר געל בן־עבד מי־אבימלך ומי־שכם כי נעבדנו הלא בן־ירבעל וזבל פקידו עבדו את־אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו׃

Judges 9:39 ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך׃

Judges 9:46 וישמעו כל־בעלי מגדל־שכם ויבאו אל־צריח בית אל ברית׃

Judges 9:47 ויגד לאבימלך כי התקבצו כל־בעלי מגדל־שכם׃

Judges 9:51 ומגדל־עז היה בתוך־העיר וינסו שמה כל־האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על־גג המגדל׃

Judges 9:57 ואת כל־רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן־ירבעל׃ ף

Judges 10:6 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את־הבעלים ואת־העשתרות ואת־אלהי ארם ואת־אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני־עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את־יהוה ולא עבדוהו׃

Judges 10:10 ויזעקו בני ישראל אל־יהוה לאמר חטאנו לך וכי עזבנו את־אלהינו ונעבד את־הבעלים׃ ף

Judges 11:13 ויאמר מלך בני־עמון אל־מלאכי יפתח כי־לקח ישראל את־ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד־היבק ועד־הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום׃

Judges 11:16 כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד־ים־סוף ויבא קדשה׃

Judges 13:20 ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך־יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על־פניהם ארצה׃

Judges 19:22 המה מיטיבים את־לבם והנה אנשי העיר אנשי בני־בליעל נסבו את־הבית מתדפקים על־הדלת ויאמרו אל־האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את־האיש אשר־בא אל־ביתך ונדענו׃

Judges 19:23 ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל־אחי אל־תרעו נא אחרי אשר־בא האיש הזה אל־ביתי אל־תעשו את־הנבלה הזאת׃

Judges 19:25 ולא־אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו־בה כל־הלילה עד־הבקר וישלחוה כ= בעלות ק= כעלות השחר׃

Judges 20:5 ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את־הבית לילה אותי דמו להרג ואת־פילגשי ענו ותמת׃

Judges 20:33 וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה־גבע׃

1 Samuel 2:19 ומעיל קטן תעשה־לו אמו והעלתה לו מימים ימימה בעלותה את־אישה לזבח את־זבח הימים׃

1 Samuel 7:4 ויסירו בני ישראל את־הבעלים ואת־העשתרת ויעבדו את־יהוה לבדו׃ ף

1 Samuel 12:10 ויזעקו אל־יהוה כ= ויאמר ק= ויאמרו חטאנו כי עזבנו את־יהוה ונעבד את־הבעלים ואת־העשתרות ועתה הצילנו מיד איבינו ונעבדך׃

1 Samuel 12:11 וישלח יהוה את־ירבעל ואת־בדן ואת־יפתח ואת־שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח׃

1 Samuel 15:2 כה אמר יהוה צבאות פקדתי את אשר־עשה עמלק לישראל אשר־שם לו בדרך בעלתו ממצרים׃

1 Samuel 15:6 ויאמר שאול אל־הקיני לכו סרו* רדו מתוך עמלקי פן־אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם־כל־בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק׃

1 Samuel 15:22 ויאמר שמואל החפץ ליהוה בעלות וזבחים כשמע בקול יהוה הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים׃

1 Samuel 23:11 היסגרני בעלי קעילה בידו הירד שאול כאשר שמע עבדך יהוה אלהי ישראל הגד־נא לעבדך ס ויאמר יהוה ירד׃

1 Samuel 23:12 ויאמר דוד היסגרו בעלי קעילה אתי ואת־אנשי ביד־שאול ויאמר יהוה יסגירו׃ ס

1 Samuel 28:7 ויאמר שאול לעבדיו בקשו־לי אשת בעלת־אוב ואלכה* אליה ואדרשה־בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת־אוב בעין דור׃

2 Samuel 1:6 ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על־חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו׃

2 Samuel 5:20 ויבא דוד בבעל־פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את־איבי לפני כפרץ מים על־כן קרא שם־המקום ההוא בעל פרצים׃

2 Samuel 6:2 ויקם וילך דוד וכל־העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר־נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו׃

2 Samuel 11:26 ותשמע אשת אוריה כי־מת אוריה אישה ותספד על־בעלה׃

2 Samuel 13:23 ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם־אפרים ויקרא אבשלום לכל־בני המלך׃

2 Samuel 21:12 וילך דוד ויקח את־עצמות שאול ואת־עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית־שן אשר כ= תלום ק= תלאום כ= שם ק= שמה כ= הפלשתים ק= פלשתים ביום הכות פלשתים את־שאול בגלבע׃

1 Kings 4:16 בענא בן־חושי באשר ובעלות׃ ס

1 Kings 9:18 ואת־בעלת ואת־כ= תמר ק= תדמר במדבר בארץ׃

1 Kings 11:15 ויהי בהיות דוד את־אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את־החללים ויך כל־זכר באדום׃

1 Kings 16:31 ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן־נבט ויקח אשה את־איזבל בת־אתבעל מלך צידנים וילך ויעבד את־הבעל וישתחו לו׃

1 Kings 16:32 ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשמרון׃

1 Kings 17:17 ויהי אחר הדברים האלה חלה בן־האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא־נותרה־בו נשמה׃

1 Kings 18:18 ויאמר לא עכרתי את־ישראל כי אם־אתה ובית אביך בעזבכם את־מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים׃

1 Kings 18:19 ועתה שלח קבץ אלי את־כל־ישראל אל־הר הכרמל ואת־נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל׃

1 Kings 18:21 ויגש אליהו אל־כל־העם ויאמר עד־מתי אתם פסחים על־שתי הסעפים אם־יהוה האלהים לכו אחריו ואם־הבעל לכו אחריו ולא־ענו העם אתו דבר׃

1 Kings 18:22 ויאמר אליהו אל־העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע־מאות וחמשים איש׃

1 Kings 18:25 ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו׃

1 Kings 18:26 ויקחו את־הפר אשר־נתן להם ויעשו ויקראו בשם־הבעל מהבקר ועד־הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על־המזבח אשר עשה׃

1 Kings 18:36 ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי־אתה אלהים בישראל ואני עבדך כ= ובדבריך ק= ובדברך עשיתי את כל־הדברים האלה׃

1 Kings 18:40 ויאמר אליהו להם תפשו את־נביאי הבעל איש אל־ימלט מהם ויתפשום ויורדם אליהו אל־נחל קישון וישחטם שם׃

1 Kings 19:18 והשארתי בישראל שבעת אלפים כל־הברכים אשר לא־כרעו לבעל וכל־הפה אשר לא־נשק לו׃

1 Kings 22:54 ויעבד את־הבעל וישתחוה לו ויכעס את־יהוה אלהי ישראל ככל אשר־עשה אביו׃

2 Kings 1:2 ויפל אחזיה בעד השבכה בעליתו אשר בשמרון ויחל וישלח מלאכים ויאמר אלהם לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון אם־אחיה מחלי זה׃ ס

2 Kings 1:3 ומלאך יהוה דבר אל־אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך־שמרון ודבר אלהם המבלי אין־אלהים בישראל אתם הלכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון׃

2 Kings 1:6 ויאמרו אליו איש עלה לקראתנו ויאמר אלינו לכו שובו אל־המלך אשר־שלח אתכם ודברתם אליו כה אמר יהוה המבלי אין־אלהים בישראל אתה שלח לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון לכן המטה אשר־עלית שם לא־תרד ממנה כי־מות תמות׃

2 Kings 1:8 ויאמרו אליו איש בעל שער ואזור עור אזור במתניו ויאמר אליה התשבי הוא׃

2 Kings 1:16 וידבר אליו כה־אמר יהוה יען אשר־שלחת מלאכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון המבלי אין־אלהים בישראל לדרש בדברו לכן המטה אשר־עלית שם לא־תרד ממנה כי־מות תמות׃

2 Kings 3:2 ויעשה הרע בעיני יהוה רק לא כאביו וכאמו ויסר את־מצבת הבעל אשר עשה אביו׃

2 Kings 4:42 ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים־לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו׃

2 Kings 10:18 ויקבץ יהוא את־כל־העם ויאמר אלהם אחאב עבד את־הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה׃

2 Kings 10:19 ועתה כל־נביאי הבעל כל־עבדיו וכל־כהניו קראו אלי איש אל־יפקד כי זבח גדול לי לבעל כל אשר־יפקד לא יחיה ויהוא עשה בעקבה למען האביד את־עבדי הבעל׃

2 Kings 10:20 ויאמר יהוא קדשו עצרה לבעל ויקראו׃

2 Kings 10:21 וישלח יהוא בכל־ישראל ויבאו כל־עבדי הבעל ולא־נשאר איש אשר לא־בא ויבאו בית הבעל וימלא בית־הבעל פה לפה׃

2 Kings 10:22 ויאמר לאשר על־המלתחה הוצא לבוש לכל עבדי הבעל ויצא להם המלבוש׃

2 Kings 10:23 ויבא יהוא ויהונדב בן־רכב בית הבעל ויאמר לעבדי הבעל חפשו וראו פן־יש־פה עםכם מעבדי יהוה כי אם־עבדי הבעל לבדם׃

2 Kings 10:25 ויהי ככלתו לעשות העלה ויאמר יהוא לרצים ולשלשים באו הכום איש אל־יצא ויכום לפי־חרב וישלכו הרצים והשלשים וילכו עד־עיר בית־הבעל׃

2 Kings 10:26 ויצאו את־מצבות בית־הבעל וישרפוה׃

2 Kings 10:27 ויתצו את מצבת הבעל ויתצו את־בית הבעל וישמהו כ= למחראות ק= למוצאות עד־היום׃

2 Kings 10:28 וישמד יהוא את־הבעל מישראל׃

2 Kings 11:18 ויבאו כל־עם הארץ בית־הבעל ויתצהו את־כ= מזבחתו ק= מזבחתיו ואת־צלמיו שברו היטב ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות וישם הכהן פקדות על־בית יהוה׃

2 Kings 17:16 ויעזבו את־כל־מצות יהוה אלהיהם ויעשו להם מסכה כ= שנים ק= שני עגלים ויעשו אשירה וישתחוו לכל־צבא השמים ויעבדו את־הבעל׃

2 Kings 21:3 וישב ויבן את־הבמות אשר אבד חזקיהו אביו ויקם מזבחת לבעל ויעש אשרה כאשר עשה אחאב מלך ישראל וישתחו לכל־צבא השמים ויעבד אתם׃

2 Kings 23:4 ויצו המלך את־חלקיהו הכהן הגדול ואת־כהני המשנה ואת־שמרי הסף להוציא מהיכל יהוה את כל־הכלים העשוים לבעל ולאשרה ולכל צבא השמים וישרפם מחוץ לירושלם בשדמות קדרון ונשא את־עפרם בית־אל׃

2 Kings 23:5 והשבית את־הכמרים אשר נתנו מלכי יהודה ויקטר בבמות בערי יהודה ומסבי ירושלם ואת־המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים׃

1 Chronicles 1:49 וימת שאול וימלך תחתיו בעל חןן בן־עכבור׃

1 Chronicles 1:50 וימת בעל חןן וימלך תחתיו הדד ושם עירו פעי ושם אשתו מהיטבאל בת־מטרד בת מי זהב׃

1 Chronicles 4:22 ויוקים ואנשי כזבא ויואש ושרף אשר־בעלו למואב וישבי לחם והדברים עתיקים׃

1 Chronicles 4:33 וכל־חצריהם אשר סביבות הערים האלה עד־בעל זאת מושבתם והתיחשם להם׃

1 Chronicles 5:5 מיכה בנו ראיה בנו בעל בנו׃

1 Chronicles 5:8 ובלע בן־עזז בן־שמע בן־יואל הוא יושב בערער ועד־נבו ובעל מעון׃

1 Chronicles 5:23 ובני חצי שבט מנשה ישבו בארץ מבשן עד־בעל חרמון ושניר והר־חרמון המה רבו׃

1 Chronicles 8:30 ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונדב׃

1 Chronicles 8:33 ונר הוליד את־קיש וקיש הוליד את־שאול ושאול הוליד את־יהונתן ואת־מלכי־שוע ואת־אבינדב ואת־אשבעל׃

1 Chronicles 8:34 ובן־יהונתן מריב בעל ומריב בעל הוליד את־מיכה׃ ס

1 Chronicles 9:36 ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונר ונדב׃

1 Chronicles 9:39 ונר הוליד את־קיש וקיש הוליד את־שאול ושאול הוליד את־יהונתן ואת־מלכי־שוע ואת־אבינדב ואת־אשבעל׃

1 Chronicles 9:40 ובן־יהונתן מריב בעל ומרי־בעל הוליד את־מיכה׃

1 Chronicles 12:6 אלעוזי וירימות ובעליה ושמריהו ושפטיהו כ= החריפי ק= החרופי׃

1 Chronicles 13:6 ויעל דויד וכל־ישראל בעלתה אל־קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלהים יהוה יושב הכרובים אשר־נקרא שם׃

1 Chronicles 14:7 ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃

1 Chronicles 14:11 ויעלו בבעל־פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את־אויבי בידי כפרץ מים על־כן קראו שם־המקום ההוא בעל פרצים׃

1 Chronicles 27:28 ועל־הזיתים והשקמים אשר בשפלה בעל חןן הגדרי ס ועל־אצרות השמן יועש׃ ס

2 Chronicles 8:6 ואת־בעלת ואת כל־ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל־ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת כל־חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו׃

2 Chronicles 17:3 ויהי יהוה עם־יהושפט כי הלך בדרכי דויד אביו הראשנים ולא דרש לבעלים׃

2 Chronicles 23:17 ויבאו כל־העם בית־הבעל ויתצהו ואת־מזבחתיו ואת־צלמיו שברו ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות׃

2 Chronicles 24:7 כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את־בית האלהים וגם כל־קדשי בית־יהוה עשו לבעלים׃

2 Chronicles 26:7 ויעזרהו האלהים על־פלשתים ועל־כ= הערביים ק= הערבים הישבים בגור־בעל והמעונים׃

2 Chronicles 28:2 וילך בדרכי מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים׃

2 Chronicles 33:3 וישב ויבן את־הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל־צבא השמים ויעבד אתם׃

2 Chronicles 34:4 וינתצו לפניו את מזבחות הבעלים והחמנים אשר־למעלה מעליהם גדע והאשרים והפסלים והמסכות שבר והדק ויזרק על־פני הקברים הזבחים להם׃

Ezra 4:8 רחום בעל־טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על־ירושלם לארתחששתא מלכא כנמא׃

Ezra 4:9 אדין רחום בעל־טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא כ= ארכוי ק= ארכויא בבליא שושנכיא כ= דהוא ק= דהיא עלמיא׃

Ezra 4:17 פתגמא שלח מלכא על־רחום בעל־טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון די יתבין בשמרין ושאר עבר־נהרה שלם וכעת׃ ס

Nehemiah 6:18 כי־רבים ביהודה בעלי שבועה לו כי־חתן הוא לשכניה בן־ארח ויהוחןן בנו לקח את־בת־משלם בן ברכיה׃

Esther 1:17 כי־יצא דבר־המלכה על־כל־הנשים להבזות בעליהן בעיניהן באמרם המלך אחשורוש אמר להביא את־ושתי המלכה לפניו ולא־באה׃

Esther 1:20 ונשמע פתגם המלך אשר־יעשה בכל־מלכותו כי רבה היא וכל־הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד־קטן׃

Job 31:39 אם־כחה אכלתי בלי־כסף ונפש בעליה הפחתי׃

Psalms 12:7 אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃

Psalms 73:11 ואמרו איכה ידע־אל ויש דעה בעליון׃

Psalms 77:13 והגיתי בכל־פעלך ובעלילותיך אשיחה׃

Psalms 106:28 ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃

Proverbs 1:17 כי־חנם מזרה הרשת בעיני כל־בעל כנף׃

Proverbs 1:19 כן ארחות כל־בצע בצע את־נפש בעליו יקח׃ ף

Proverbs 3:27 אל־תמנע־טוב מבעליו בהיות לאל כ= ידיך ק= ידך לעשות׃

Proverbs 12:4 אשת־חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה׃

Proverbs 16:22 מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת׃

Proverbs 17:8 אבן־חן השחד בעיני בעליו אל־כל־אשר יפנה ישכיל׃

Proverbs 18:9 גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃

Proverbs 22:24 אל־תתרע את־בעל אף ואת־איש חמות לא תבוא׃

Proverbs 23:2 ושמת שכין בלעך אם־בעל נפש אתה׃

Proverbs 24:8 מחשב להרע לו בעל־מזמות יקראו׃

Proverbs 27:22 אם תכתוש־את־האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא־תסור מעליו אולתו׃ ף

Proverbs 28:12 בעלץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחפש אדם׃

Proverbs 29:22 איש־אף יגרה מדון ובעל חמה רב־פשע׃

Proverbs 30:19 דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך־אניה בלב־ים ודרך גבר בעלמה׃

Proverbs 30:23 תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי־תירש גברתה׃ ף

Proverbs 31:11 בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃

Proverbs 31:23 נודע בשערים בעלה בשבתו עם־זקני־ארץ׃

Proverbs 31:28 קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃

Ecclesiastes 5:10 ברבות הטובה רבו אוכליה ומה־כשרון לבעליה כי אם־כ= ראית ק= ראות עיניו׃

Ecclesiastes 5:12 יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו׃

Ecclesiastes 7:12 כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה׃

Ecclesiastes 8:8 אין אדם שליט ברוח לכלוא את־הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא־ימלט רשע את־בעליו׃

Ecclesiastes 10:11 אם־ישך הנחש בלוא־לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃

Ecclesiastes 10:20 גם במדעך מלך אל־תקלל ובחדרי משכבך אל־תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את־הקול ובעל כ= הכנפים ק= כנפים יגיד דבר׃

Ecclesiastes 12:11 דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד׃

Song of Songs 8:11 כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את־הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף׃

Isaiah 1:3 ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבוןן׃

Isaiah 16:8 כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד־יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים׃

Isaiah 26:13 יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד־בך נזכיר שמך׃

Isaiah 41:15 הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים׃

Isaiah 50:8 קרוב מצדיקי מי־יריב אתי נעמדה יחד מי־בעל משפטי יגש אלי׃

Isaiah 54:5 כי בעליך עשיך יהוה צבאות שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל־הארץ יקרא׃

Isaiah 62:4 לא־יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא־יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי־בה ולארצך בעולה כי־חפץ יהוה בך וארצך תבעל׃

Isaiah 62:5 כי־יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על־כלה ישיש עליך אלהיך׃

Jeremiah 2:8 הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא־יועלו הלכו׃

Jeremiah 2:23 איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרךך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה׃

Jeremiah 3:14 שובו בנים שובבים נאם־יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון׃

Jeremiah 7:9 הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא־ידעתם׃

Jeremiah 9:13 וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם׃ ס

Jeremiah 11:13 כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל׃ ס

Jeremiah 11:17 ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית־ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני לקטר לבעל׃ ס

Jeremiah 12:16 והיה אם־למד ילמדו את־דרכי עמי להשבע בשמי חי־יהוה כאשר למדו את־עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי׃

Jeremiah 19:5 ובנו את־במות הבעל לשרף את־בניהם באש עלות לבעל אשר לא־צויתי ולא דברתי ולא עלתה על־לבי׃ ף

Jeremiah 23:13 ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את־עמי את־ישראל׃ ס

Jeremiah 23:27 החשבים להשכיח את־עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את־שמי בבעל׃

Jeremiah 27:8 והיה הגוי והממלכה אשר לא־יעבדו אתו את־נבוכדנאצר מלך־בבל ואת אשר לא־יתן את־צוארו בעל מלך בבל בחרב וברעב ובדבר אפקד על־הגוי ההוא נאם־יהוה עד־תמי אתם בידו׃

Jeremiah 27:11 והגוי אשר יביא את־צוארו בעל מלך־בבל ועבדו והנחתיו על־אדמתו נאם־יהוה ועבדה וישב בה׃

Jeremiah 27:12 ואל־צדקיה מלך־יהודה דברתי ככל־הדברים האלה לאמר הביאו את־צואריכם בעל מלך־בבל ועבדו אתו ועמו וחיו׃

Jeremiah 31:32 לא כברית אשר כרתי את־אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר־המה הפרו את־בריתי ואנכי בעלתי בם נאם־יהוה׃

Jeremiah 32:29 ובאו הכשדים הנלחמים על־העיר הזאת והציתו את־העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קטרו על־גגותיהם לבעל והסכו נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני׃

Jeremiah 32:35 ויבנו את־במות הבעל אשר בגיא בן־הנם להעביר את־בניהם ואת־בנותיהם למלך אשר לא־צויתים ולא עלתה על־לבי לעשות התועבה הזאת למען כ= החטי ק= החטיא את־יהודה׃ ס

Jeremiah 35:11 ויהי בעלות נבוכדראצר מלך־בבל אל־הארץ ונאמר באו ונבוא ירושלם מפני חיל הכשדים ומפני חיל ארם ונשב בירושלם׃ ף

Jeremiah 37:13 ויהי־הוא בשער בנימן ושם בעל פקדת ושמו יראייה בן־שלמיה בן־חנניה ויתפש את־ירמיהו הנביא לאמר אל־הכשדים אתה נפל׃

Jeremiah 40:14 ויאמרו אליו הידע* תדע כי בעליס מלך בני־עמון שלח את־ישמעאל בן־נתניה להכתך נפש ולא־האמין להם גדליהו בן־אחיקם׃

Ezekiel 12:6 לעיניהם על־כתף תשא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את־הארץ כי־מופת נתתיך לבית ישראל׃

Ezekiel 12:7 ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יוםם ובערב חתרתי־לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על־כתף נשאתי לעיניהם׃ ף

Ezekiel 12:12 והנשיא אשר־בתוכם אל־כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשר לא־יראה לעין הוא את־הארץ׃

Ezekiel 25:9 לכן הנני פתח את־כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון כ= וקריתמה ק= וקריתימה׃

Ezekiel 36:17 בן־אדם בית ישראל ישבים על־אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני׃

Daniel 6:11 ודניאל כדי ידע די־רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על־ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל־קבל די־הוא עבד מן־קדמת דנה׃ ס

Daniel 8:6 ויבא עד־האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו׃

Daniel 8:20 האיל אשר־ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס׃

Hosea 2:10 והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל׃

Hosea 2:15 ופקדתי עליה את־ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם־יהוה׃ ף

Hosea 2:18 והיה ביום־ההוא נאם־יהוה תקראי אישי ולא־תקראי־לי עוד בעלי׃

Hosea 2:19 והסרתי את־שמות הבעלים מפיה ולא־יזכרו עוד בשםם׃

Hosea 9:10 כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל־פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם׃

Hosea 11:2 קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃

Hosea 13:1 כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת׃

Joel 1:8 אלי כבתולה חגרת־שק על־בעל נעוריה׃

Jonah 4:7 וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את־הקיקיון וייבש׃

Nahum 1:2 אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו׃

Nahum 3:4 מרב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בזנוניה ומשפחות בכשפיה׃

Zephaniah 1:4 ונטיתי ידי על־יהודה ועל כל־יושבי ירושלם והכרתי מן־המקום הזה את־שאר הבעל את־שם הכמרים עם־הכהנים׃

Malachi 2:11 בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת־אל נכר׃

--User:JosephLoegering User_talk:JosephLoegering 2:53, 16 July 2011

Nice. And now go on and filter it into the various usages of the word. Especially where Baal indeed refers to the deity. ♆ CUSH ♆ 09:10, 16 July 2011 (UTC)
Great, I thought this was the English Wikipedia... If you're going to give us the Hebrew, perhaps a translation might be useful?1812ahill (talk) 00:37, 29 April 2012 (UTC)

References to Religious Texts

This article is heavy on references to the Bible and Qur'an without scholarly interpretation of those references, particularly in the section on Ba'al of Tyre. The facts reported in this topic should be supported by scholarship based on something other than religious texts, which have an agenda of pushing their own deity to the exclusion of others. It is entirely appropriate to cite religious texts when discussing mention of Baal in those texts. However, if only religious texts are cited to support facts, it would appear that the person stating these facts is promoting his original research, not to mention his dogma. Aramink (talk) 23:12, 26 July 2012 (UTC)

Arabic transliteration

Why the transliteration "baʿalah)"? The final letter is ta marbuta so surely baʿalat is correct? Northutsire (talk) 15:08, 12 June 2012 (UTC)

In Arabic, ta marbuta is pronounced "h" when it's at the end of the sentence (i.e. without diacritics). Yazan (talk) 17:37, 6 November 2012 (UTC)

Requested move

The following discussion is an archived discussion of a requested move. Please do not modify it. Subsequent comments should be made in a new section on the talk page. Editors desiring to contest the closing decision should consider a move review. No further edits should be made to this section.

The result of the move request was: Move. Cúchullain t/c 18:44, 28 November 2012 (UTC)



BaʿalBaal – According to the Lead, "Baʿal" is "usually spelled Baal in English".

As such, per WP:COMMONNAME, this article should be moved to Baal over the redirect. --Dweller (talk) 14:11, 6 November 2012 (UTC)

  • Oppose - the ` is correct because it represents an audible glottal stop in the correct pronunciation used in the Ancient Near East, and still today in Semitic languages with cognates. Yes, I know, because of the Great Vowel Shift etc., a number of Biblical names have completely unique new pronunciations in English only, when the pronunciation in other languages might be closer to the original correct one. But people who pronounce this "BAYyul" tend to come across as completely ignorant of the sounds of the culture this actually came from, and showing there was really a glottal consonant between the two A's helps in part not to perpetuate this ignorance, but rather to dispel it. Til Eulenspiegel /talk/ 16:29, 6 November 2012 (UTC)
  • I understand that (I speak Arabic, so it makes perfect sense to me) but we do have a policy on common names in English, or else Averroes would've been Ibn Rushd. Yazan (talk) 16:34, 6 November 2012 (UTC)
  • <edit conflict>Hi. I appreciate your scholarly erudition, but Wikipedia does not name articles in a scholarly manner but does so according to Wikipedia policy. The policy is to name articles as they are most commonly referred to in English language reliable sources. Hence we have our articles on Federal Republic of Germany and Edison Arantes do Nascimento at Germany, and Pelé. Taking your proposal to its logical extension, we would have Alexander the Great not even at Alexander III of Macedon, but presumably at Ἀλέξανδρος ὁ Μέγας. The point is to have the article at the place where the user of an encyclopedia would expect to find it, not an expert in the field. --Dweller (talk) 16:46, 6 November 2012 (UTC)
  • Oppose - We should try to use proper naming whenever possible.
  1. Using Baʿal over Baal doesn't violate recognizability, one of the reasons we would use a common name over a proper name.
  2. Anyone searching for 'Baal' is redirected to 'Baʿal'.
  3. From an English speaker's perspective, the difference would look more like one of punctuation than spelling.
  4. I doubt 'Baal' is even common enough in English to warrant a common spelling exception.
Sowlos (talk) 18:09, 6 November 2012 (UTC)
  • You may have a point in (1), (2,3) are irrelevant and subjective. (4) is patently wrong though, "Ba'al" gets 327,000 results on GBooks, while "Baal" gets 3,570,000 (almost 10x) including important book titles and publications. Yazan (talk) 18:39, 6 November 2012 (UTC)
On 4, I have reservations using Google hits as a metric, even when limited to books.
On 2 & 3, these points are very much relevant and tied with 1. If an English reader types 'Baal' and finds themself on 'Baʿal', they are not likely to be confused. I put forth that English readers are likely to interpret that sort of difference as one of grammar and not quite one of spelling. Wikipedia has a tradition of using redirects to correct common grammatical errors, rather than conforming article titles to them.
I am not sure the common name exception is completely applicable hear. It is meant to deal with the issues of Alexander the Great vs Alexander III of Macedon vs Ἀλέξανδρος ὁ Μέγας or Confucius vs Kong Qiu vs Kong Fuzi vs K'ung Fu-tzu or Caffeine vs 1,3,7-trimethyl-1H-purine-2,6(3H,7H)-dione. What we are dealing with is more nuanced and not nearly as noticeable, confusing, or problematic as the aforementioned differences in spelling and title.
Sowlos (talk) 10:18, 7 November 2012 (UTC)
I'm afraid it isn't just Google. JSTOR returns 10031 results for Baal, while only 1741 for "Ba'al". As for the rest of your points: you can see from the more prominent example of Ali (which has the same glottal sound as Baal, and should thus be at ʿAli), whereby a common, recognizable and standard transliteration of the name in Latin alphabet, is used instead of the (perhaps) more accurate one phonetically. Furthermore, there seems to be agreement across other Wikipedias (French, Spanish, German....) that this is the most recognizable and common spelling in Latin alphabets; I don't see why English should be any different. Yazan (talk) 04:08, 8 November 2012 (UTC)
This isn't an issue I'll obstruct a clear majority over. If no other positions of objection are lodged by the weekend, you'll have at least a consensus-1.
Sowlos (talk) 09:09, 8 November 2012 (UTC)
Same here, and I can't help but point out that it can be expressed in Latin with just a 4 word phrase: "Nec Hercules contra plures!" Til Eulenspiegel /talk/ 15:40, 8 November 2012 (UTC)
The above discussion is preserved as an archive of a requested move. Please do not modify it. Subsequent comments should be made in a new section on this talk page or in a move review. No further edits should be made to this section.

El, Dagon, Molok Baal Hadad-Hammon & YHWH

Established interpretations about Canaanite and Phoenician deities are affected by Jewish-Christian biased interpretations, and thus they are categorically wrong. Canaan is etymologized from "Can" ("Serpent") "An" ("Lord"). Assyrian god Enki (Lord-Earth) proves that "En" and "An" variants mean "Lord". Thus "Can-An" means "Serpent-Lord", referring to Canaanite pantheon headed by Serpent Lord Dagon (i.e. El). El is both noun (God) and subjective (god). To Phoenicians Baal was not El, because El fathered Baal Hadad-Hammon as well as all other deities of Phoenician pantheon. Canaanites knew El with name Dagon: Dagon was El. Irish father god Dagda is form of Dagon-El i.e. Daniel: Canaanites introduced Dagon-Dagda to Ireland. Canaanites were not descendants of Noah as Jewish propaganda claims but descendants of Danube urn-field cultures, who migrated through Epirus to Peloponnessos, Crete, and Aegean Sea islands, and eventually to Palestine. Also Celts descended from urn-field cultures of Rhein and Rhône, so Canaanites and Celts were at least cousins if not brothers. Dra-Gon comes from Greek meaning Huge-Snake: Lingual Dagon-Dragon connection is obvious, but they have symbolic link too. Snakes were symbols of healing gods fathered by Sun gods: Greek Apollo fathered Asclepius, Phoenician Toru-El fathered Eshmun, etc. Healer gods Asclepius and Eshmun both were depicted in dozens of reliefs, mosaics, and murals with snakes; ever since snakes were depicted as symbol animals of medicine sciences. Dragon (huge snake) was king of serpents, the healer god. Eshmun was called "Prince" as Eshmun was son of Sun god El: in Phoenician language "Prince" was "Ecooc": At Tartessos Carthaginians introduced Eshmun-Ecooc to Celts, and druids adopted Ecooc into druidic pantheon as Esus. Also Jesus Christ of Christianity based on Phoenician Eshmun. Roman Mercury, Greek Hermes-Asclepius, Egyptian Thoth, Phoenician Eshmun, Celtic Esus, and Canaanite Yeshu (i.e. Jesus Christ) were same jack-of-all-trades and healer deity.

In Phoenician pantheon Mary Magdala and Virgin Mary both belong to Kotharat-goddesses who were wives of El and mothers of all other deities in Phoenician pantheon. Jews denigrated Kotharat goddesses as whores.

El was Sun god, similar to Assyrian Shamash, Greek Apollo, Egyptian Ra, Celtic Bel etc. El was also known as Toru-El i.e. Bull God, what furthermore proves that El was Sun god, because Bull was symbol animal of Sun gods. Also in astrology Sun is exalted in Taurus.

Phoenicians knew planet Saturn with name Elus, what might have been equivalent to El. Saturn was also known as Black Sun, because it was outermost of bare-eyed visible planets. Saturn symbols were black cube (such Kaaba in Mecca) and six-pointed star i.e. Star of David i.e. Seal of Solomon.

Molok ("Molok" means "King") Baal Hammon was chief god of Carthaginians who were Phoenicians. Molok Baal Hammon i.e. Hadad was thunder god. Canaanites knew Hammon-Hadad as Yahweh i.e. YHWH. In Hebrew "Yahweh" i.e. "YHWH" is not noun per se but subjective meaning "Outburst of Force" which most obvious natural expression is thunder and thunderbolts. Thus Yahweh-YHWH belongs into group of thunder gods with Baal Hammon-Hadad, Indra, Jupiter, Taranis, Zeus etc. In astrology planet Jupiter was dedicated to thunder gods.— Preceding unsigned comment added by 91.158.238.162 (talkcontribs)

New material goes at the bottom, please sign your posts with four tildes (~~~~). Wikipedia does not engage in original research, please cite and summarize reliable and mainstream academic sources (as defined at this link). Also, familiarize yourself with False cognates, Parallelomania, and academia's rejection of reductionism in the study of the history and anthropology of religion; which are why all we go with books instead of random posts on this page. Ian.thomson (talk) 21:40, 8 October 2014 (UTC)

9th century?

It was the program of Jezebel, in the 9th century, to introduce into Israel's capital city of Samaria her Phoenician cult of Baal as opposed to the worship of Yahweh that made the name anathema to the Israelites.[16] The competition between the priestly forces of Yahweh and of Baal in the ninth century is attested in 1Kings 18. Elijah the prophet challenged Baal's prophets to settle the question whether it was Ba'al or Yahweh who supplied the rain. Elijah offered a sacrifice to Yahweh; Baal's followers did the same. According to the Hebrew Bible, Baal did not light his followers' sacrifice, but Yahweh sent heavenly fire to burn Elijah's sacrifice and altar to ashes, even after it had been soaked with water. Directly after that event, Elijah had the prophets of Ba'al slain and soon it begins to rain.

Clearly there are some mistakes in this paragraph. 1 Kings is part of the Hebrew Bible which stopped adding books before 1st century BCE. Is this "9th century" a mistake from "9th century BCE"?

It's common in scholarly contexts to omit "BCE" when it's obvious (to experts) that the timeframe is before the Common Era. But as this can be confusing to readers not familiar with this convention or with the subject, I'll add it. -Snarkibartfast (talk) 14:52, 10 February 2015 (UTC)

Unclear Meaning

There is a sentence in the text that says: It is difficult to determine to what extent the 'false worship' which the prophets stigmatize is the worship of Yahweh under a conception and with rites that treated him as a local nature god, or whether particular features of gods more often given the title Ba‘al were consciously recognized to be distinct from Yahwism from the first. --- I sense that there is something wrong in the phrase "to be distinct from Yahwism from the first" but since I do not understand the meaning, I cannot correct it.190.81.202.250 (talk) 18:13, 19 February 2015 (UTC)


Introduction

The introduction gives a false view of the generally accepted meaning of the word Baal when used as a proper noun. Prior to the discovery of the Ugaritic texts it was sometimes thought that there were various and quite-separate gods called Baal. However, since the discovery of the Ugaritic texts it is generally accepted clear that there was one great Canaanite storm-and-fertility deity Baal-Hadad, and local manifestations of this one god. Day, J. (1992). Baal (Deity). In D. N. Freedman (Ed.), The Anchor Yale Bible Dictionary (Vol. 1, p. 547). New York: Doubleday. See also Encyclopaedia Judiaca despite the biblical tendency to avoid the use of the word as a proper name, it is now quite clear that by pre-Israelite times the term had become the usual name of the weather-god of Syria-Palestine. vol 3 pg 10.

In particular this sentence should be replaced by something based on the above. Nevertheless, few if any biblical uses of "Baal" refer to Hadad, the lord over the assembly of gods on the holy mount of Heaven; most refer to a variety of local spirit-deities worshiped as cult images, each called baal and regarded in the Hebrew Bible in that context as a false god.Theredheifer (talk) 18:53, 21 February 2015 (UTC)

Material that should be removed

This should be removed. 'In any case, King Ahab, despite supporting the cult of this Baʿal, had a semblance of worship to Yahweh (1 Kings 16-22). Ahab still consulted Yahweh's prophets and cherished Yahweh's protection when he named his sons Ahaziah ("Yahweh holds") and Jehoram ("Yahweh is high.")' It is not relevant to this article. This article is about Baal, and not about King Ahab, or Yahweh. I propose to remove this material. Cocoamelia (talk) 01:42, 28 September 2013 (UTC)

What a poorly-taken point. The relation of the Hebrew kingdoms to the worship of Ba'al is possibly the single most relevant aspect of the entire article, given its continuing importance to Jews and Christians. We should be using footnote references, not citations in the running text, but otherwise there's no problem with that passage at all. — LlywelynII 21:50, 12 August 2015 (UTC)

These guys are dead

I don't even see what the point of the first one is but the second might be useful to find a cached version of. Better still, pull the PD-Art-compliant images and upload them to Commons for use in the article. — LlywelynII 22:02, 12 August 2015 (UTC)

WP:ERA

Per WP:ERA, this edit established the use of the page as BCE/CE. Kindly maintain it consistently, pending a new consensus. — LlywelynII 14:10, 13 August 2015 (UTC)

Hebrew idiom

A reminiscence of Baal as a title of a local fertility god (or referring to a particular god of subterraneous water) may occur in the Talmudic Hebrew phrases field of the Baal and place of the Baal.

Well... ok... but (A) needs a cite and (B) needs an explanation as to what those "Talmudic phrases" are supposed to refer to and how that ties in with Baal's fertility status. — LlywelynII 18:39, 13 August 2015 (UTC)

Ugaritic form

Removed this bit

An exception was in late Ugaritic, [[Ugaritic alphabet|whose alphabet]] marked vowels following a glottal stop:{{sfnp|Schniedewind & al.|2007|p=[http://books.google.com.eg/books?id=L2T_4KVwpTQC&pg=PA149 149]}} BʿaL ({{unicode|𐎁𐎀𐎍}}).

that I added per Ugaritic language, since it seems that my edit was the first appearance of 𐎁𐎀𐎍 on the internet, whereas there are sources for 𐎁𐎓𐎍. Not sure why the a is omitted though. Was the Ugaritic form actually closer to Arabic baʿl and just gets written Baʿal by analogy with Hebrew? or is it just that 𐎀 is a variant from later inscriptions? — LlywelynII 02:13, 14 August 2015 (UTC)

Plural form

I left this

The plural form is baʿalim, which appears in the Hebrew Scriptures but not other Phoenician, Canaanite, or Aramaic sources.

as there's probably some underlying source or point but it's certainly belied by the DULAT entry for "bʕl (II)" which has copious examples of bʕlm in Ugaritic both as a proper plural and as an emphatic one. — LlywelynII 23:00, 30 August 2015 (UTC)

Early use of Baal to refer to YHWH

This claim in the lede

The Hebrew Scriptures, compiled and curated over a span of centuries, include early use of the term in reference to their God Yahweh

should also include the RS Hermann DDD pg 136 which states that there was an Israelite cult of Baal. Where should this go?Johnmcintyre1959 (talk) 19:06, 1 September 2015 (UTC)

In the section on the Canaanite Ba'al, obviously. — LlywelynII 00:14, 5 September 2015 (UTC)

Sources for future article expansion

probably aren't RS on their own but have a wealth of information on the Ugaritic Ba'al's stories and epithets in translation that could be used while searching for true RS. — LlywelynII 01:50, 5 September 2015 (UTC)

presumably in reference to Yahweh

Names including the element Baʿal presumably in reference to Yahweh include the judge Gideon (also known as Jerubaʿal, lit. "The Lord Strives"), Saul's son Eshbaʿal ("The Lord is Great"), and David's son Beeliada ("The Lord Knows"). The phrase presumably in reference to Yahweh sound sounds very much like OR. I cannot find it in either of the RS given. Therefore I suggest that we remove it.Johnmcintyre1959 (talk) 07:21, 31 August 2015 (UTC)

I get that some of the trouble here is that you'd like to change the SCOPE of this article so that it focuses exclusively on Ba'al Haddu (even though he has his own article and this one has always been about the general term: I'm opposed but am fine with a Request for Comment to get other people's ideas). It'd be helpful if you stopped pretending that the RS discussing the "Lord of Israel" means that making reference to Yahweh is "OR". The "presumably" leaves open the chance that it does reflect actual Ba'al worship among the Israelites, which the DDD at the very least leaves open as a possibility. — LlywelynII 23:57, 31 August 2015 (UTC)
All I am asking for is an RS where "the Lord of Israel" is referred to as YHWH. Until an RS is provided that covers that then I am correct in asking for one. The presumably is clearly OR, and you do not seem to be disputing that. If it is not in there, then it gets removed, there is no need for any discussion. See my other post covering your misunderstanding of the scope of this article.Johnmcintyre1959 (talk) 17:02, 1 September 2015 (UTC)
This really falls under WP:BLUE but I have no problem with WP:AGF so  Done. See also here, here, and here if this really is an expression with which you're unfamiliar. — LlywelynII 01:24, 5 September 2015 (UTC)

Your reply reveals s complete misunderstanding of what I am stating. I am not disputing that Lord of Israel can refer to YHVH. I am pointing out that stating that the name Baal presumably refers to YHVH is simply OR without an RS the name Baal could simply refer to Israelite worship of Baal refusal to provide an RS means I will take this to dispute Johnmcintyre1959 (talk) 16:45, 5 September 2015 (UTC)

Returning to attempts to improve the page

this source says that tablets (now called the "Ugaritic Pantheon") were discovered in the 1920s and '50s. Discussing the Ugaritic Ba'al, they place him in 3rd position after El and Dagan and describe 7 Ba'als: Ba'al Sapuna and 6 others who are distinguished simply by numbering them. (a) That should be included but (b) it could use some context for how scholars square that with their present idea that the Canaanite Ba'al was usually simply a manifestation of Hadad and (c) for what the differences are between those numbered Ba'als. The source offers that there are references to "Ba'al's brothers" in some other texts but hopefully something has been discovered since then. Also note (d) that Jebel Aqra was worshipped in its own right separate from the cult of Ba'al of Zaphon. — LlywelynII 01:09, 5 September 2015 (UTC)

Not all scholars agree that Baal was Hadad. Baal was an Israelite and Judahite God as well. This material has nothing to do with what you claim is the sole purpose of the article which is to refer to the use of Basl as a reference to YAHWEH. Johnmcintyre1959 (talk) 16:49, 5 September 2015 (UTC)

Baal Hadad

This claim

Most modern scholarship asserts that this Baʿal—usually distinguished as "The Lord" (הבעל, Ha Baʿal)—was identical with the storm and fertility god Hadad;[9][18][12]

is too strong based on the RS. Of the RS given Pope states that despite the biblical tendency to avoid the use of the word as a proper name, it is now quite clear that by pre-Israelite times the term had become the usual name of the weather-god of Syria-Palestine. In the El- Amarna letters the logogram for the weather-god is conventionally read Addu, but that it is sometimes to be read Baʿlu is indicated by the addition of the phonetic complement-lu, as well as by the names like Mut dIm written syllabically ....... In the El-Amarna letters Canaanite clients addressed the Egyptian king as “My Baal, my Addu.” In the Ugaritic mythological texts Baʿlu (bʿl) is the name of the god which is used more than twice as often as his next most frequent name, Haddu (hd). The latter name (Amarna, Addu) is to be related to Arabic hadda (“break,” “crash”) with reference to thunder. The variant form Hadad (hdd) is attested to only once in Ugaritic. My emphasis.

From the other RS, Pettinato 1980 argues for Baal as an original Cannanite God distinct from Hadad. and Kapelrud 1952 50:52 that the name Hadad was secondarily applied to Baal. Only Day states that Baal was the personal name of Hadad.

That renders this A minority propose that Baʿal was a native Canaanite deity whose cult was identified with or absorbed aspects of Adad's.[9] my italics too weak.

Can we agree to replace the terms 'most modern scholarship' and 'a minority' with something less numerical? Suggestions welcome. Johnmcintyre1959 (talk) 11:11, 31 August 2015 (UTC)

Mercer's Dictionary of the Bible pg 79, also has it that Baal and Hadad are usually regarded as separate deities.Johnmcintyre1959 (talk) 12:38, 31 August 2015 (UTC)

Kingdom of Priests: A History of Old Testament Israel By Eugene H. Merrill pg 179 states that according to many scholars Baal was an epithet of Hadad. That coud be useful.Johnmcintyre1959 (talk) 12:49, 31 August 2015 (UTC)

Go reread the Hermann source, which you apparently haven't. Section II makes it quite clear that the understanding of the deity "Ba'al" has evolved from (early 19th century) a unified solar god to (later 19th-early 20th c.) disparate local gods to (post-Ugarit) a unified weather god Hadad spread across many local cults, with a minority of dissenting scholars. It precisely backs up that point:
Their identity is nevertheless often emphasized in modern studies. Many scholars hold that Hadad was the real name of the West Semitic weather god...
followed by a laundry list of sources to that effect—the named ones are Eissfeldt, Dahood, Gese, De Moor & Mulder, Caquot, Sznycer—and only a few minority voices saying otherwise. It's important to note the disagreement (particularly in light of your desire to treat this article as dealing with a single god rather than a term that was used for several different ones) but it's also important to note which is the majority and which is the minority view.
Now, of course, the DDD article looks like very solid scholarship to me. If it actually is FRINGE or just wrong... well, then, let's fix that. You're welcome to find other RS to dissent but I don't think that it's inaccurate. Most of the scholarship I saw while patching up this article does assume an identity between the Ba'als and Hadad, despite the DDD’s review of the material stating they'd diverged by at least the 1st millennium BC.
Based on this passage, in addition to changing the article's SCOPE to focus solely on Hadad, are you proposing to merge Hadad's article here? I think it's still better the way we had it: treating Ba'al in all its different forms here while leaving Hadad at his article. (Whether Hadad and Adad really need separate treatment is another issue. I understand why they're separate but it'd probably be more helpful to just treat them as sections of a single page.) — LlywelynII 00:47, 1 September 2015 (UTC)–2
You should be much more careful about throwing around claims as to who has read what. I have pg 132 of Hermann in front of me, and it uses the word Many. You can't simply count up the number of references in a SINGLE source, as an RS for the use of the terms most, and a minority. If you can find an RS that states the terms most and a minority then use it here. Until then I suggest that we change the text to state, (as per the RS) Many modern scholars assert that etc etc, and Other scholars propose that Baʿal was a native Cannanite deity, with whom the name Hadad was later associated. I can then list the references that back this claim that. There is no need to discuss the separate article of Baal Hadad.Johnmcintyre1959 (talk) 17:53, 1 September 2015 (UTC)
Fair enough. The important thing is to communicate which one is the minority view and which the majority. If you prefer to replace the word majority by including every source in the DDD so that the reader can see a dozen odd cites against a single opposing voice, that's fine with me. You're banged up against your WP:3RR though, so refrain from editing the page in any other way [such as removing those terms and not replacing them with such an equivalent cite disparity] without building more support here on the talk page. — LlywelynII 00:23, 5 September 2015 (UTC)

No that is not the answer the answer is to use the word many and the words other scholars the present wording is OR based on as single source so I am perfectly entitled to change it You clearly have not read widely enough there Is more than one other source also note that I am not reverting I am making a new change which is as per RS so the 3 rule starts again Johnmcintyre1959 (talk) 17:01, 5 September 2015 (UTC)

Jezebel's god

It's good that we're adding more scholarship about who it might have been. On the other hand, do be careful not to violate WP:UNDUE: if Day's book (and don't introduce needless new versions: just use the existing citation we already have) is the only one working the angle that it's Baʿal Shamem (and try to use the proper form of his name consistently in the running text) then we shouldn't go into excessive detail on his arguments, giving it an undue weight in our own presentation. His reasoning is available at the provided source.

The alternative would be to follow the other source and just go into more detail as to why the scholars feel it's the Tyrian Baʿal: certainly Day's argument as presented—they wouldn't accept Melqart because they could only have one Baʿal at a time and they've already got one and 'e'z verr' nice—is unconvincing to the point of dubiousness. The Canaanites had so little problem with the idea of more than one Baʿal that Ugarit just laundry lists them with numbers: Baʿal Zaphon, Baʿal 1, Baʿal 2, Baʿal 3... In fact, the snippet I can see on Google Books shows that Day's argument was better than that: he didn't argue that Melqart couldn't've been accepted by the Israelites because they had a Baʿal who was Baʿal Shamem. He argues that the Tyrian Baʿal himself was Baʿal Shamem during this period. — LlywelynII 01:39, 7 September 2015 (UTC)

One of the problems is that the single source Josephus for the claim that this is Melqart is so weak, as he is unreliable on so much else. I can replace the Josephus RS with Day who admits that 'Many standard work on this narrative' take the opposite view to him. Of course at present there is no RS for this claim, who is ridiculous for an article of this long standing, and reveals how much work is needed (and how much is 'assumed' or actually OR in the article). BEWR only provides an RS for the word Cannanite, although the pg number is not given, it is pg 24. There is no discussion in BEWR for Melqart v Baal that I can find. I can add in Day's summary for and against, and list major scholars on both sides. As I thought I wrote earlier I am not claiming that Day is alone in this view. Your view on the unconvincing nature of Day's argument is not relevant, and just OR, as with respect, you are not competent to judge such a world renowned scholar. I only picked one of his arguments, I can certainly summarise them all.Johnmcintyre1959 (talk) 16:45, 7 September 2015 (UTC)